פורטל דרוש: מדריך בנושא חיפוש עבודה בצורה חכמה

»
»

זכאות לימי מחלה וחופש

(עדכון אחרון: 15/01/2015)

זכאות לימי חופש ומחלה היא אחת מזכויות הבסיס המגיעות לכל עובד שכיר בישראל, מתוקף חוקי מגן.

מאמר זה, מבקש לסקור את ההיבטים השונים, המוגדרים בחוק מבחינת זכאות לימי חופש ומחלה ולהסביר את המשמעויות הנלוות לכל זכות וזכות. בחינת זכאות לימי חופש ומחלה תעשה בשני שלבים, תחילה תפורש הזכות לחופשה שנתית, ואחר כך תפורש הזכות לימי מחלה.

מהי הזכות לחופשה שנתית?

בהסתמך על הוראות חוק חופשה שנתית (1951) זכאי כל עובד שכיר בישראל לחופשה, בהתאם לוותק שצבר במקום עבודתו.

מי זכאי לחופשה שנתית?

כל עובד שכיר בישראל זכאי לחופשה שנתית, לרבות, עובד קבוע במשרה מלאה, עובד קבוע במשרה חלקית, עובד לפי שעות, עובד כוח אדם, עובד זר ואף עובד, שטרם השלים שנת עבודה במקום עבודתו, זכאי לחופשה באורך יחסי לתקופת עבודתו.

הצד המעשי לבחינת זכאות לימי חופש ומחלה הנו חישוב ימי חופשה ודמי חופשה:

כיצד מחשבים מכסת חופשה?

מכסת חופשה יש לחשב ביחס לוותק שצבר העובד במקום עבודתו, ובהתאם להיקף משרתו.

חישוב ימי החופשה הוא כדלקמן:

בארבעת השנים הראשונות לעבודתו, זכאי העובד לחופשה באורך של 14 ימים קלנדריים (שפירושם שבועיים). בשנה החמישית לעבודתו, זכאי העובד לחופשה באורך של 16 ימים קלנדריים.

בשנה השישית לעבודתו, זכאי העובד לחופשה באורך של 18 ימים קלנדריים. ובשנה השביעית לעבודתו, זכאי לחופשה באורך של 21 ימים קלנדריים ויום נוסף עבור כל שנת עבודה נוספת, כאשר מקסימום ימי הזכאות לחופש מגיע ל- 28 ימים קלנדריים. חופשתו של עובד שעבד פחות מ- 200 ימים אצל אותו מעסיק, תחושב כך:

הזכאות המלאה Xמספר ימי עבודה בפועל

______________________________

200

ואילו, חופשתו של עובד, שעבד רק בחלק משנת העבודה אצל אותו מעסיק, תחושב כך:

הזכאות המלאה Xמספר ימי עבודה בפועל

______________________________

240

כמה סייגים חלים על זכאות לימי חופש ומחלה:

במסגרת זכאות לימי חופש בלבד, קיימים כמה סייגים, לגבי אותם ימים שלא יחושבו כימי מחלה, והם: ימי מילואים, ימי חג החלים בשבת, ימי אבל שבהם נעדר העובד מעבודתו, ימי מחלה או תאונה, חופשת לידה, ימי שביתה או השבתה וימי הודעה מוקדמת לפיטורין. במידה וחלו ימים אלה על ימי החופשה, תופסק החופשה לאלתר, ותושלם במהלך שנת העבודה האמורה.

על מנת להעמיק את ההתבוננות על זכאות לימי חופש ומחלה, יש לבדוק את הפרטים החלים על הזכות ליישום ימי חופש, על פי החוק.

מועד החופשה:

מועד היציאה לחופשה נתון להחלטתו של המעסיק, אך נעשה בתיאום עם העובד. מעסיק רשאי להחליט על חופשה יזומה בהתאם ללוח הזמנים הנוח לו, מלבד קביעת מועדו של יום חופש אחד, הנתון לבחירת העובד במסגרת זכאות לימי חופש ומחלה. יחד עם זאת, חופשה יזומה הצפויה להימשך למעלה משבעה ימים, מחייבת את המעסיק בהודעה של שבועיים מראש לעובדיו.

חופשה ללא תשלום:

יציאה לחופשה ללא תשלום, איננה נכללת במסגרת זכאות לימי חופש ומחלה ולכן תלויה בהסכמתו של המעסיק. חופשה ללא תשלום משמעותה הקפאת זכויות העובד, ולכן מומלץ לבקש מן המעסיק אישור בכתב, המציין כי בתום תקופת החל"ת, ישוב העובד למקום עבודתו ולא יאבד את הוותק שצבר במהלך שנות עבודתו.

תחילת חופשה:

מועד תחילת החופשה יקבע כ-14 ימים מראש, בהסכמת המעביד. אולם, כאשר מדובר בחופשה קצרה יותר (פחות משבעה ימים) אין החוק מחייב בהודעה של 14 ימים מראש למעסיק.

רציפות חופשה:

ככלל, כל חופשה תהא רציפה, למעט מקרים של הסכמה הדדית מצד המעסיק ומצד העובד על חלוקת החופשה לשני פרקים שונים (כאשר פרק אחד מהחופשה, חובה שיהיה לפחות שבעה ימים) ובמידה וקיים ועד עובדים בארגון, חלוקת החופשה תלויה גם באישורו.

צבירת ימי חופשה:

ככלל, לא ניתן לצבור חופשות, אולם, במידה וניתן אישור לצבירת חופשה מצד המעסיק, עובד יוכל לנצל שבעה ימים ממכסת ימי החופשה המגיעים לו, ולצרפם ליתרת החופשה בשנתיים הבאות לעבודתו.

פדיון חופשה:

עובד שפוטר או התפטר מעבודתו, ונותרו לו ימי חופשה לניצול, מעסיקו יהיה חייב להעניק לו פדיון חופשה, כלומר, לשלם לעובד את ערך יתרת החופשה במסגרת זכאות לימי חופש ומחלה.

דמי חופשה:

זכאות לימי חופש ומחלה מחייבת את המעסיק בתשלום דמי חופשה או דמי מחלה לעובד, בגובה שכרו הרגיל, להוציא דמי נסיעה, שעות נוספות ואש"ל. מועד תשלום דמי החופשה יהיה במועד הרגיל, שבו אמור העובד לקבל את משכורתו, אילו לא יצא לחופשה.

במקרים בהם מדובר בעובד לפי שעות, גובה דמי החופשה, יהיה כגובה השכר היומי הממוצע של העובד. ובמקרים בהם מדובר בעובד לפי עמלות, גובה דמי החופשה יהיה כגובה בסיס שכרו הממוצע במהלך שלושה חודשים רצופים, מהשנה שקדמה לחופשה.

בשלב השני, של בחינת זכאות לימי חופשה ומחלה, נפרש את זכות העובד לימי מחלה ודמי מחלה.

מהי הזכות לימי מחלה?

בהתאם להוראת חוק דמי מחלה (1976) עובד שנעדר מעבודתו בגין מחלה, יהיה זכאי לדמי מחלה ממעסיקו, בתנאי שימציא אישור רפואי למחלתו. הזכות לקבלת דמי מחלה, מתחילה מחודש ההעסקה הראשון של העובד, כאשר עבור כל חודש עבודה, צובר העובד יום מחלה וחצי.

התנאים המינימאליים לגובה דמי מחלה נקבעים על סמך חוקי מגן, בעוד התנאים הנלווים לגובה דמי המחלה נקבעים על סמך חוזה העבודה האישי, ועל סמך הסכמים קיבוציים או הסדרים קיבוציים החלים על העובד.

דמי מחלה, על שום מה ?

הצד המעשי, למילוי אחר זכאות לימי חופש ומחלה לעובד, מסתכם בתשלום דמי מחלה מצד המעסיק.

כאשר, היעדרות בגין מחלה מזכה את העובד בדמי מחלה, אשר גובהם הוא כדלקמן:

ביום המחלה הראשון, אין העובד זכאי לתשלום. ביום המחלה השני והשלישי, זכאי העובד לתשלום שגובהו 37.5% משכרו הרגיל. ביום הרביעי למחלתו, זכאי העובד לתשלום בגובה של 75% משכרו הרגיל.

בשנים האחרונות, הורחב החוק ונוספו לו הסעיפים הבאים:

זכאות לדמי מחלה בגין מחלת בן הזוג- עשויה לזקוף לזכות העובד עד שישה ימי היעדרות בשנה, בשל מחלת בן הזוג ועל חשבון מכסת ימי מחלה צבורים.

זכאות לדמי מחלה בגין מחלת הורה- עשויה לזקוף לטובת העובד עד שישה ימי היעדרות בגין הורה חולה, על חשבון מכסת ימי מחלה צבורים. הדבר מותנה בהיות ההורה בן 65, כאשר החוק מתיר גם היעדרות בגין חולי ההורה של בן הזוג.

זכאות לדמי מחלה בגין מחלת ילד- בהתקיים שלושת התנאים הבאים, עשוי העובד לזקוף לזכותו ימי היעדרות בגין מחלת ילדו על חשבון מכסת ימי מחלה שנצטברו:

כאשר בן זוגו של העובד הנו עצמאי, שאינו יכול להיעדר מעסקיו, או כאשר בן הזוג לא זכאי יותר לימי מחלה, עשוי העובד לזקוף לזכותו עד 8 ימים בשנה בגין מחלת ילדו.

אם מדובר בעובד, שהוא חד הורי או שילדו נמצא בהחזקתו הבלעדית, עשוי העובד לזקוף לזכותו עד 12 ימים בשנה, בגין מחלת ילדו על חשבון מכסת ימי מחלה שנצטברו (במקרים של מחלה ממארת היקף הזכאות לימי מחלה גדל).

זכאות להיעדרות בגין לידה או הריון של בת הזוג- עשויה לזקוף לזכות העובד עד שבעה ימי היעדרות בשנה בגין טיפולי פוריות, בדיקות הריון או לידה של בת הזוג, על חשבון מכסת ימי מחלה שנצטברו.

צבירת ימי מחלה:

הזכות לימי מחלה הנה מוגבלת וכוללת 18 ימי מחלה עבור כל שנת עבודה.

החוק מתיר צבירה של ימי מחלה במהלך מספר שנות עבודה, כשגבול הצבירה הוא עד 90 יום.

מכל מקום, זכאות לימי חופש ומחלה, היא אחת מזכויותיו הבסיסיות של כל עובד שכיר בישראל.

לכן, שלילת זכאות לימי חופש ומחלה מצד המעסיק, הנה בגדר פגיעה בזכויות עובד, שיש למצות עמה את הדין.

עובד אשר יהיה מודע למכלול הפרטים של זכאות לימי חופש ומחלה, יהיה ערני יותר לפגיעה בזכויותיו ויהיה נחרץ יותר בדרישתו למילוי אחר זכאות לימי חופש ומחלה.

לסיכום, אם שללו ממך זכאות לימי חופש ומחלה תוכל להיעזר באתרים הבאים:

באתר זולו תוכל למצוא מחשבוני פדיון חופשה בתשלום, להערכה מדויקת של זכאות לימי חופש ומחלה, פיצויי פיטורין ועוד.

לקבלת הסבר מלא על זכאות לימי חופש ומחלה, פירוט של חוקים בדיני עבודה וייעוץ משפטי פנו לאתר עובדים.



לנושא זכאות לימי מחלה וחופש התפרסמו 0 תגובות

לא התפרסמו תגובות לנושא זכאות לימי מחלה וחופש.

הוספת תגובה פרסם/י תגובה


פורטל דרוש © כל הזכויות שמורות 2007-2018, אודות
www.Darush.co.il - זכאות לימי מחלה וחופש